לאחר שהעירייה החליטה לממן ולבצע את פארק המסילה חזרו התושבים לחזון של ההתארגנות שנכתב בימיה הראשונים. החזון התייחס לפיתוח השטחים הפתוחים לאורך ולצד פסי הרכבת בדרום העיר. ואכן לצד פסי הרכבת נותרו שטחים גדולים ומוזנחים. התושבים פנו לעירייה בבקשה לפתח אותם אולם בעירייה סירבו.
מנהלת סניף החברה להגנת הטבע בירושלים פזית שבייד הציעה לקיים סדנת תכנון של התושבים יחד עם מתכננות החברה להגנת הטבע במסגרתה התושבים יקדמו פיתוח שלהם לשטחים הללו. מתכננות החל״ט אילה גלדמן ואסנת נמש ערכו שישה מפגשים יחד עם כ-120 תושבים. במפגשים למדו התושבים על מוסדות התכנון, על ההיסטוריה של פארקים ותכנונם, יצאו לסיורים בשטח ומיפו אותו, ובסיומו של התהליך כתבו חזון, הציגו עשר עקרונות תכנוניים והציעו סקיצת תכנון.
בעקבות זאת החלה עיריית ירושלים בהליך שיתוף ציבור יחד עם חברי הוועד. בהליך שנוהל בידי חברת מודוס ובהשתתפות מתכנני הפארק בהם יאיר אביגדור, השתתפו מאות תושבים, שתכננו יחד את הפארק החדש.
בחודש יוני 2009 נערך מפגש שיתוף הציבור הראשון של התושבים עם מתכננות החל״ט. בחודש ספטמבר 2016 נחנך פארק גוננים שהוקם בעלות של כ-30 מיליון שקלים במימון עירוני וממשלתי.