אנו מביאים כאן סיכום מהמפגש הראשון של סדנת התכנון שהתקיים בתאריך 3.6.09. אנו ממליצים לכל המעוניין להגיע למפגשים הבאים להתעדכן באמצעות סיכומי הפגישות שנפרסם כאן מעת לעת. הסיכום נכתב בידי המתכננת אילה גדלמן מהחברה להגנת הטבע, ואנו מודים לה על כך מאוד.
נציג ועד התושבים למען פארק המסילה הציג את הרקע לקיומה של הסדנה:
- התארגנות של תושבים מקומיים לפני פחות משנתיים להקמת פארק בתווי פסי הרכבת נתקלה בהתנגדות של העירייה. בפני התושבים הוצגו תוכניות מפורטות לסלילת כביש על תוואי המסילה (כביש 34 שאושר בראשית שנות ה-70). תוכניות העירייה הובילו להתארגנות "ועד תושבים למען פארק המסילה".
- בישיבה של ועדת התכנון העירוני מס' 8, שהתקיימה ב-2.6.09, בה נכחו בין היתר, חברי הועד למען פארק המסילה הוחלט: "א. פארק המסילה, על שוליו, משתרע מגבעת התנ"ך ועד מלחה ויתוכנן על כל היבטיו בשיתוף פעולה עם המינהלים הקהילתיים והמוסדות לאורכו. ב. כביש 34 לא יקודם ותוואי הכביש ישמר להסעת המונים. ג. יוזמת התכנון הקהילתי של ירושלים בת קיימא בפארק המסילה תשולב בתכנון הפורמאלי. ד. מהנדס העיר ורז מטלון יעבירו לחברי הוועדה קומפילציה של השטחים הירוקים בפרויקט".
- מטרת הסדנא: רכישת כלים בתכנון וקידום חזון ראשוני לתכנון הפארק על ידי כל מי שרוצה להיות שותף. המטרה היא שהתוצרים של הסדנא ישמשו את ועד הפעולה וכל מי שמעוניין להצטרף אל מול גורמי התכנון השונים בעיר.
פזית שביד, מנהלת החברה להגנת הטבע בירושלים ומרכזת הקואליציה של ירושלים בת-קיימא, בה חברים "ועד התושבים למען פארק המסילה", הרחיבה על פעילותה של הקואליציה של ירושלים בת-קיימא בירושלים, ועל חשיבות של התארגנות של קבוצות פעילות בתחום הסביבה-חברה יחד בעיר. שביד אמרה כי ירושלים ידועה בשל היכולת של תושבים להתארגן למען טובת ירושלים.
אדריכל החברה להגנת הטבע בירושלים לשעבר, וכיום יועץ במנהל התכנון, רז עפרון, הציג את תהליך שיתוף הציבור שנעשה בעמק הצבאים. מטלון היה האדריכל של החברה להגנת הטבע בזמן תחילת המאבק בעמק הצבאים. הוא ליווה את התארגנות התושבים בהתנגדות לתכנית הבינוי של שכונת מגורים בפארק, ועזר לקדם את תהליך שיתוף הציבור עם התושבים לתכנון פארק טבע עירוני ראשון בירושלים בעמק הצבאים. מטלון דיבר על האופי של התהליך שהתרחש בעמק הצבאים: התארגנות של גרעין בסיס שהיה פעיל לאורך תקופה ארוכה (כבר כ-9 שנים). גרעין זה הצליח להביא למעורבות של ציבור גדול יותר, בנקודות מפנה משמעותיות כגון: הפגנות נקודתיות, כנסים במנהלים הקהילתיים.
תהליך התכנון התרחש לאחר שהתושבים הצליחו במאבקם נגד תכנית הבינוי בעמק, והחלטת מנהל התכנון כי יש צורך בתכנון אלטרנטיבי לשטחים הפתוחים שם. תהליך התכנון היה אינטנסיבי וכלל גרעין של צוות תכנון המורכב מאנשי מקצוע ותושבים שהתנדבו למען המטרה. צוות זה גיבש חלופות שונות לשלבים השונים של התכנית, ולאחר גיבוש כל שלב הציג את החלופות לקהילה הגדולה, דרך מפגשים במנהלים הקהילתיים, מתנ"סים ומרכזי קהילה נוספים. לאחר שהגרעין שמע את חוות דעתו של ציבור רחב, הוא גיבש החלטה ועבר לשלב הבא. כך למעשה גובשה החלופה אשר אושרה להפקדה בוועדה המחוזית.
עפרון הדגיש את הנקודה כי כל מאבק והתארגנות תושבים היא בעלת אופי שונה, וכי אין נוסחה קבועה ל"איך שהדברים אמורים להיות".
המתכננות אסנת ורטמן ואילה גלדמן מצוות התכנון של החברה להגנת הטבע, אשר מרכזות את הסדנא, פתחו בסבב היכרות וביקשו מכל הנוכחים בחדר להציג: את שמם, מאיפה הגיעו, מדוע הגיעו, ומהם הציפיות שלו /שלה מהסדנא.
בין השאר נאמר: "אני רוצה שבשכונה שלו יהיו פארק, שבילי אופנים, שבילי הליכה, מתקני כושר ומתקני משחקים"; "שום מקום בעיר לא נותר כאזור וואקום, ללא כלום, ולכן חשובה כאן במיוחד מעורבות הציבור ושיתוף הציבור בתכנון העתידי של מה שהולך להיות בתוואי זה"; "אני מקווה להפיק מחשבה יצירתית על מתווים אפשריים לפארק, להוציא רעיונות, שילובים חדשים שעדיין לא חשבו עליהם, פארק שמשלב גינות קהילתיות, גינה של בית אבות, אזור חקלאות"; "אני רוצה לראות רצף של שטחים פתוחים"; "אני רואה את האזור כפוטנציאלי לאירועים שכונתיים. יש כאן רצף בין אירועים, זרימה עירונית"; "אני רוצה שהסדנא תעזור לפצח את החיבור בין השכונות השונות, איך הכל יתחבר על ידי הפארק ותכנונו"; "מתעניינת בקיימות, ולהיות חלק מהקהילה"; "בירושלים – אין לאן לקחת את הילדים. אני רוצה להיות שותפה ליצירת מקום כזה עבור ילדי ועבור ילדי ירושלים"; "אני רוצה להשפיע על הפרוגראמה, חושב שהמתחם הוא מעניין מאד ושהוא חשוב מאד ברמה העירונית. זוהי תכנית שתחבר ותמשוך בין מקומות נוספים בעיר. חושב שצריך לשמור על פסי הרכבת, לא להירדם בשמירה, יש ליצור מקום בטוח לילדים"; "ליצור מקום בילוי לילדים. רוצה לדעת מה יהיה בתוואי המסילה".
לאחר הסבב, הוצג המבנה הבסיסי של הסדנא
היעדים והתוצרים הצפויים של הסדנא:
• יעדים:
o לימוד כלים ומושגים בסיסיים בתכנון,
o גיבוש חזון לפארק
• תוצרים:
o מיפוי סכמאטי של החזון והעקרונות שיתגבשו
o מסמך עקרונות ראשוני לתכנון
כללים בסיסיים להתנהלות הסדנא:
o אין רעיון שהולך לאיבוד. כל רעיון נרשם ומשמש כחומר עבודה.
o לכל אדם הזדמנות להביע דעתו.
o כל אחד מדבר רק בתורו.
o אף אחד לא משתלט על הדיון.
o לא מתפרצים לדברי השני.
o אין התקפות אישיות.
o ההליך נערך תוך אסיפת הדעות ומיפוי ע"י סדרי עדיפיות. כל הדעות המושמעות חשובות.
o החלטות יתקבלו על פי הליכים דמוקרטיים.