מסמך סיכום הפגישה עם המשנה למנכ"ל העירייה הוא מגמתי ומעוות

בחודש ספטמבר נפגשו חברי הוועד עם המשנה למנכ"ל העירייה ומנהל אגף תושי"ה בעירייה. כעבור כחודשיים קיבלנו את מסמך סיכום הפגישה. הקשר בין מה שהתרחש בפגישה לבין המסמך הוא רופף למדי, בלשון המעטה.

אנו מביאים לפניכם את מסמך סיכום הפגישה ואת תגובתו של יו"ר הוועד ד"ר קימי קפלן למסמך:

ב-11 לספטמבר 2007 התקיימה פגישה של פעילים מהוועד למען פארק המסילה עם יעקב אבישר, המשנה למנכ"ל העירייה, עם קובי ברטוב, ראש אגף תושי"ה ואחרים. מטרת הפגישה היתה להציג את המחסור החמור בשטחים ציבוריים פתוחים שממנו סובלת שכונת הקטמונים ולדרוש לפתח את שטח המסילה כפארק. זאת על רקע המידע בעניין כביש 34 ולמעשה מערך הכבישים המתוכנן בהקשר לו – מצומת אורנים לגשר היוצא מתלפיות סמוך לבית צפפא (תוכנית שאושרה לפני כחצי יובל שנים).

מטרת הפגישה, שתיאומה נדחה במשך שבועות רבים עד שהדבר נעשה סמוך לאחר פנייתנו למבקרת העירייה, היתה אפוא הדרישה האמורה לשטחים "ירוקים" ויחד עמה הרצון לקבל מידע על התוכניות בנוגע למערך הכבישים האמור, ולהביע את התנגדותנו הנחרצת לכך לאחר בחינה מדוקדקת של הנושא.

במהלך הפגישה הוצגו בפנינו תוכניות של כביש בן ארבעה נתיבים מצומת אורנים ועד לרח' נהוראי, כביש שמוביל משם לתלפיות מצד אחד ולכיוון צומת פת מצד שני ואף רעיון ליצור כביש גדול שייכנס לתוך הקטמונים. הדוברים ציינו בסיפוק עצמי את התוכנית להקים פארק בסמוך למושבה הגרמנית, ואף לא נרתעו מלדחוק בנו לדרוש שהכביש הנזכר מצומת אורנים ייסלל בצמוד לרח' מקור חיים וכך יהיה מעט יותר רחוק מתושבי רח' מעגלי יבנה (לשון אחר, סכסך בין תושבים, הפרד ומשול). משום מה, דברים אלה לא הופיעו בסיכום הפגישה האמורה.

כתוצאה מכך, הסיכום הקיים הוא חלקי ומגמתי, וממילא מעוות ולא משקף את מרחב הנושאים שנידונו בפגישה. רק לשם המחשה, סעיף 3 קובע ש"נציגי התושבים תובעים לשלב בתכנון של הפרוייקט גם פארק משחקים בין קטמון לבין הקניון רב חן". ניסוח זה מזכיר לי חיבור פולמוסי שכתב איש חד-לשון וחריף בשם אפרים דיינרד לפני כמאה שנים, שכותרתו "היער באין דוב". גבירותיי ורבותיי, לא דובים ולא יער! אחת מהרעות החולות של התוכנית המוצעת היא למחוק את גן המשחקים הקטן שנמצא בין רח' נהוראי לבין קניון רב חן ולהניח במקומו מעגל תנועה שיזרים תנועה לתלפיות ולצומת פת ומהן. האם מדובר ב"פארק" תת-קרקעי או שמא בפארק שימוקם במוך מעגל התנועה הגדול המתוכנן? ובכן, אנחנו לא דרשנו "פארק משחקים"; דרשנו שכל התוכנית תבוטל ושהתוכנית שתאומץ תהיה זו שבחזונה יש שטח ירוק המשתרע מתחנת הרכבת הישנה ועד למלחה, פארק גדול הכולל מרחבים של תרבות פנאי, צרכנות פנאי עירונית, פעילות ספורטיבית ועוד. ממילא ציון העובדה שיהיו "שבילים" לפעילות ספורטיבית, מבקשת לעקוף זאת בעדינות ולחשוב שאנו פתאים דיינו מכדי לדעת שאזור הקטמונים מצוי כעת (כן, לפני כל תוכניות הציפוף ויציקות האספלט למיניהן) הרבה מתחת לתקן הנדרש של שטחים ציבוריים פתוחים לפי מספר הנפשות.

במובן זה, סעיף 4 במסמך אכן מבטא את הקו המנחה את אבישר, ברטוב וחבר מרעיהם, שחלקם אגב לא גרים כלל בירושלים – חשוב שתדעו, והוא: פתרון בעיות תחבורה ותנועת רכבים. כלומר: עיר היא לא תושביה ואיכות חייהם, אלא אספלט. מתי תתעשתו ותגלו מה שהתברר זה מכבר לכל אדריכלי הערים הגדולות במערב, שסלילת כבישים היא לא פתרון לכלום? הפתרון הוא תחבורה ציבורית ראויה ואנשים, כן אנשים, שאיכות החיים העירונית על חיוניותה ותסיסתה התרבותית-כלכלית תביא אותם אליה ולא תרחיק אותם ממנה. האם לא הבנתם את הרמז בדו"ח האחרון שפורסם על מספר דירות הרפאים בירושלים (דירות שבעליהן אינם מתגוררים בהם אלא באים לבקר כמה פעמים בשנה) ועל הצפי לעלייה המשמעותית במספרן בשנים הבאות? איך כתוב בגמרא, "וכי בשופטני עסקינן" (וכי בטיפשים אנו עוסקים)? 

על זה שהסיכום איננו מבטא את שנאמר בפגישה אנו סולחים; זה יכול לקרות. אבל על רצונכם לקבוע עובדות בניגוד לתוכניות הכלליות המוצעות על-ידי הרשות לפיתוח ירושלים ועל נחישותכם לפגוע בתושבי הקטמונים ובשטחים הציבוריים המגיעים להם על פי דין לא נחריש. גישתכם והתוכניות הנובעות ממנה ראויות לבחינה מעמיקה ולהתחדשות שהיא חיונית לעתידה של ירושלים כבירת ישראל וכעיר שתושביה הם ציר חייה ולא תופעת לוואי נלווית למערך כבישיה.

שיתוף
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp