מבואות

מטרה


התחדשות והחייאה של רקמות עירוניות ותיקות, השוכנות לאורך מסילת הברזל בירושלים.



תמצית הרעיון


ההתפתחות האורבנית של ירושלים, מאופיינת בתהליכי ביזור, שיצרו מרקם אורבני מפורר, הבנוי משכונות ומוקדי מסחר, תרבות ובילוי המנותקים זה מזה. תוואי מסילת הברזל, תורם לאופי זה, בהיותו מפריד וחוצץ בין רקמות עירוניות, הן משני צידיו, והן לאורכו.



הרעיון המוצע בזאת הינו הפיכתו של תוואי זה למחבר ומקשר בין הרקמות העירוניות הנפרדות, מאחה ו"תופר" אותן במהלכו, לרקמה עירונית חדשה, הרמונית ומתפקדת.



רקע


לאורכה של מסילת הברזל לירושלים, התפתח ברבות השנים מרקם עירוני מגוון בדמות שכונות מגורים, אזורי תעשייה ומסחר, מבני ציבור ושטחי פנאי. אופייה של המסילה שהיא סגורה ותחומה בגדרותיה, חוצה את העיר, אך אינה מתחברת אליה. רקמות העיר הסמוכות לתוואי המסילה, "מסתיימות" בה למעשה, וקו המגע ביניהן הופך להיות חצר אחורית, מנוונת ומוזנחת. המסילה, אשר נתפסה במשך שנים כציר מהיר, סגור וחסום מפניה של העיר, שמרה על אופי זה, גם לאחר השבתת פעילות הרכבת. משני צידיה – עזובה, מצבורי פסולת, פלישות ושימושים בלתי חוקיים, וזרות מובהקת למרקם העירוני הסמוך לה. עד היום מוצבים שלטים     "סכנה רכבת" על גדרות המסילה.



כך הדבר לאורכן של השכונות הותיקות – פת והקטמונים, השוכנות כדי נגיעה מתוואי המסילה, אך מפנות אליה את גבן ואינן יוצרות כל קשר עימה; אזור התעשייה בתלפיות, המפנה עודפי פסולת וגרוטאות לעבר המסילה; מתחם הקניות והבידור בתלפיות שגבו למסילה וחזיתו ורחבת הכניסה אליו, בכיוון הפוך לה; ואפילו מתחם עירוני תוסס בדמות רחוב עמק רפאים, פניו אל הרחוב, ואחוריו, כולל ריכוז מטרדים, פסולת וחניה, מופנים לדופן המסילה.



התחדשות עירונית


התפיסה המוצגת בהצעה שלפנינו, שואבת מן הרעיונות וגישות התכנון והניסיון שנצבר בפרויקטים של התחדשות עירונית. מושג זה תפס מקום מרכזי, בעיקר בפיתוח האורבני בערי אירופה המערבית. ערים רבות שקעו בבעיות של הידרדרות רקמות עירוניות, בעיקר במרכזיהן, אך גם באזורים דחויים ונחשלים. הזדקנות האוכלוסייה ובריחה של כוחות צעירים ואיכותיים, בלאי של מבנים ותשתיות, נגישות נמוכה, סגירות וניתוק. כל אלה הביאו להידרדרות במצבה הסוציואקונומי של האוכלוסייה, לניוון ולשקיעה.



ההתמודדות עם תופעות אלו היא קשה ומורכבת, מתפרשת על פני תחומים רבים, תכנון עירוני, חברה, כלכלה, תשתיות, תחבורה ועוד. אחד מכיווני הפעולה הרווחים והמקובלים בתחום החידוש העירוני, הינו התמקדות בפתוח מרחב עירוני, ציר או מתחם. תכנון מחודש, פתיחת קשרים והזדמנויות, חיבור ופתיחות לרקמות עירוניות סמוכות, שיתוף הציבור המקומי ורתימתו למהלכי השיקום. עידוד יוזמות ופעילויות, המהוות מנוף להתחדשות ולעצמאות.



השפעות חיצוניות


למערך העירוני החדש תהייה השפעה מעבר לטווח המוגבל של הרחוב העירוני המוצע. התוואי שלאורך המסילה יהפוך למרכז ליניארי נוסף, המקשר בין מרכזים קיימים ומתחדשים, ובכך יקרין על חלקים רבים בעיר.



אתרי מסחר, בידור ותרבות לאורך המסילה, שהיו מנותקים עד כה מן ההתרחשות העירונית, יצטרפו באחת לקדמת העיר. הגישה למתחם בתי הקולנוע בתלפיות, למשל, כרוכה כיום במעבר מייגע בין מוסכים ומגרשי גרוטאות, ותורמת ללא ספק לנחיתותו של האתר. קשירתו לרחוב החדש, תפתח באחת את המתחם, ותחבר אותו ישירות לשכונות המגורים פת, קטמונים, בקעה, המושבה הגרמנית ועוד, אשר מעתה תהיינה קרובות אליו כדי הליכה רגלית.



כך הדבר גם לגבי מתחם מלחה, איצטדיון טדי, אזור התעשייה במלחה ותחנת הרכבת החדשה, אשר בתודעה העירונית הינם "בקצה העיר", אך למעשה הם שוכנים ממש על הציר המוצע, מרחק הליכה ממרכזי המגורים בדרום העיר.



דוגמא להתפתחות חיובית של הרעיונות המוצעים במסמך שלפנינו, נמצאת בפיתוח מתחם תחנת הרכבת, בקצה המסילה, אתר הבילוי החדש, "המעבדה", התיאטרון הניסיוני, בית הקפה, אתר ההתקהלות והמופעים, הצמוד והנשען על תוואי המסילה. זוהי נקודת מפגש וחיבור למרכז העיר ולאגן העיר העתיקה. פתיחתו של התוואי וקשירתו אל גבעת התנ"ך הצופה אל העיר העתיקה, אל המתחם הירוק של גן הפעמון, והגנים לאורך ימין משה, ואל צירי הרחובות המלך דוד וקרן היסוד, מהווים נדבך חשוב ביצרת רצף החסר היום בין אתרי התיירות והבילוי המרכזיים של ירושלים.

שיתוף
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp